הוא לא נלקח מתוך מחזה של חנוך לוין

Poem
השיר העילאי שלפנינו, המשלב מינונים מדודים אך חריפים של סאטירה, פטאליזם חסר-אונים ומלנכוליה קיומית, אינו פרי עטו של ברכט; הוא לא נלקח מתוך מחזה של יונסקו או של חנוך לוין, אף שהאבסורד והייאוש – המעורבים ביותר מקורט של קומדיה – זועקים או מגחכים כאן בכל שורה. גם אין זה עיבוד או תרגום חופשי לשיר פציפיסטי של וו.ה. אודן.שורות אלו הושמעו בערוץ 1 של הטלוויזיה מפי הכתב הצבאי יואב לימור

לכתבה בהארץ

הוא לא נלקח מתוך מחזה של חנוך לוין

לא רק ערבים מבינים כח

סביר להניח שהתמורה ההיסטורית העיקרית מהמלחמה הזאת תהיה חידוש ההידברות עם סוריה, ואולי אף הסכם שלום.האמרה הגזענית, שערבים מבינים רק כח מתגלה בהיפוכה לאורך ההיסטוריה כאשר מדינת ישראל היא האחרונה להגיע לשולחן המשא ומתן, וזאת רק אחרי שהיא מבינה את מגבלות עוצמתה.

אי-נכונותה של ממשלת גולדה להידברות שמטרתו הסכם טרטוריאלי הניעו את סאדאת ואסד לפתוח במלחמה כוללת בכדי להעלות את הנושא חזרה לסדר היום האזורי. בכך מצרים הצליחה כאשר הסכמי שביתת הנשק והפרדת הכוחות החלו תהליך של הידברות שהסתיים בהסכם שלום והשבת חצי האי סיני.

בשנות השמונים החלה האינתיפאדה הראשונה עקב העדר פיתרון באופק לעם הפלסטיני ונגמרה בהסכם אוסלו. גם במקרה זה הצליחה האלימות הערבית להעלות לסדר היום הישראלי את רצונה.

ידועה אמירתו האכזרית של הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ שהמלחמה היא המשכו של פוליטיקה בדרכים אחרות. שכנינו הפנימו זאת כאשר בחרו באלימות כשהנתיב הדיפלומטי חסום. מה שיותר מצער מכך הוא שממשלות ישראל מאמצות אמירה והפוכה – פוליטיקה הוא המשכו של המלחמה: רק כאשר מוצאו כל האפשרויות הצבאיות מתחילה ההידברות.

מן הסתם המחדלים הגדולים ביותר שייחשפו על ידי שלל ועדות החקירה יהיו מחדלים בטחוניים למיניהם. אך המחדל הגדול ביותר היא ממשלה שסיכנה את אזרחיה לפני מיצוי אפשרות דיפלומטית. מצה”ל עוד ידרשו לדעת למה תיפקודו היה פחות ממצויין, אבל השירות הדפלומטי לא יהיה תחת אותו עיין נוקבת ולא יצטרך לתת תשובות על חיבוק הידיים בשנים שקדמו למשבר האחרון. בתחום הביטחוני אנו מצפים מהצבא לייזום ולהגיב בתחכום, אבל בתחום המדיני אין לנו לא יוזמה, ולא עורמה, יש לנו רק סיסמא פשטנית בצורה פושעת: אין פרטנר. כשהממשלה פה דובקת לדוקטרינה שרונית של חד-צדדיות ושל “אין אם מי לדבר”, וכשהאמריקאים עוד שוגים בהזיות נאו-שמרניות של טובים נגד רעים, ומשחקים “ברוגז” מול חצי עולם, צפוי פה עוד הרבה “דם יזע ודמעות”.

לא רק ערבים מבינים כח

.עכשיו רוצחים. שקט, בבקשה

על השתיקה
יהונתן גפן – מוסף שבת של “מעריב” 2.7.82

והיא שתיקתם של פוליטיקאים
ואנשי-רוח בעת הקרבות מתוך
אמונה שאין לדבר אלא אחרי
המלחמה.

קין קם להרוג את אחיו,
והארץ שתקה, קונסנזוס סביב,
ומעמק להר עברה לחישה:
עכשיו רוצחים. שקט, בבקשה.

הבל נרצח, השתיקה נשברה,
ויקים אלוהים ועדת חקירה.

עם יהודי הלך ונכחד
ומנגד שתק העולם מאוחד,
וכשמישהו ניסה להביע דיעה,
אמרו לו: חכה עד אחרי השואה.

ועד שהוּתר להקים צעקה,
עמים שלמים נעלמו בשתיקה.

לבנון עצמאית זה לא ענייני,
אמר החייל (הוא אתה ואני).
ענה הגנרל: תסתום את הפה!
קודם נמות ואחר-כך נראה.

תסתום את הפה כל זמן שיורים,
עכשיו נלחמים פה ולא מדברים.

נלחמים בשביל מה? שאל הנופל,
וענו לו שלושה מטחי ערפל.
הבוז לכם מלכדי האומה,
היודעים לדבר רק כשאין בשביל מה!

ובערב בחירות, אחרי שאמות,
יתחיל הפטפוט.

.עכשיו רוצחים. שקט, בבקשה

פרץ

כשפרץ × ×‘×—×¨ לראשות העבודה × ×“×”×ž×ª×™ לגלות שפרס, מוותיקי הפוליטיקה הישראלית הצליח בעשור השישי לחיו הפוליטיים להפסיד בעוד מערכה שבתחילתו ×ª× ××™×• היו עדיפים על ×¤× ×™ יריביו. זה לקח 24 שעות, אבל לבסוף התחלתי להתרגל לאבזורד שבראש מפלגת שמאל עומד ×ž× ×”×™×’ פועלים, סרן במיל’, ולא × ×¦×™×’ האליטות. פרץ לא היסס מאז בחירתו להביע את ×ž×©× ×ª×• ×”×ž×“×™× ×™×ª, ותרח להזכיר שגם אצל ×”×¤×œ×©×ª×™× ×™× יש ילדים שלא ×™×©× ×™× בלילה.
×›×©×ž×¦× ×¢ הגיע אמרו ×©×¤× ×™×• החדשות יביאו את הישועה, אבל אולי הפעם יש לעבודה ×ž× ×”×™×’ שיצלח טיפה ×œ× ×¢×¨ ×¢× ×™×™× ×™× ולהוציא את השמאל מהתרדמת.
×× ×™ קצת תמים.

פרץ